אם נקלעתם למצב שבו אינכם יכולים ו/או שאתם מתקשים לשלם את חובותיכם, בין אם אתם אנשים פרטיים או עסק שנקלע לקשיים כלכליים, קיים חשש שאתם עלולים להיכנס להליך של פשיטת רגל – חדלות פירעון.
ישנם יתרונות רבים לכניסה להליך כזה, שכן, כיום, ניתן במסגרת הליך חדלות הפירעון, לחלק את החוב לתשלומים המקלים על החייבים, אשר ישלמו על פי יכולתם. אפשרות נוספת הינה, להגיע להסדר נוח עם הנושים השונים, מבלי להיכנס להליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל).
המאמר יסקור את האפשרויות השונות העומדות לרשותכם בעניין חלוקת החוב, חדלות פירעון ופשיטת רגל ובפרט לאור הרפורמה החדשה שנכנסה לתוקף עם חקיקת והחלת החוק לחדלות פירעון.
הרפורמה שחלה בנושא פשיטת רגל אכן מיטיבה עם החייבים ומהווה את תחילתו של שינוי ממשי בדרך שבה מטופלים תיקים בהוצאה לפועל. השינוי מתבצע במסגרת "חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי", המסייע לחייבים, להתפטר מחובותיהם, לשקם את מצבם ולהתחיל חיים חדשים, ללא חובות.
ההליך הישן של פשיטת רגל
בעבר, חובות בגין תיקי הוצאה לפועל וברשויות אחרות, היו כלולים במסגרת של תיקי פשיטת רגל, המתנהלים בבתי המשפט המחוזיים. הטיפול היה אורך פרק זמן ממושך מאוד והוצאות המשפט היו גבוהות במיוחד, מה שהפך את חיי החייבים ואת חיי הנושים לקשים במיוחד.
כיום, על פי ההליך החדש, ניתן לבצע מחיקת חובות בהליך מזורז, ועבור החייבים זוהי הקלה של ממש. מחיקת החובות בתיקי הוצאה לפועל וברשויות השונות, מקלה אף היא על החייבים, כאשר ההתנהלות היא בעיקר למול הממונה על חדלות פרעון. בניגוד לעבר שההתנהלות הנוגעת לפשיטת רגל, התנהלה למול בית המשפט בלבד, דבר שמטבע הדברים הי אורך זמן רב מאד.
ההליך החדש של פשיטת רגל
ההליך החדש של פשיטת רגל מתאפיין בכך שגם רשמי ההוצאה לפועל יכולים להעניק "הפטר חובות", סמוכות שהייתה נתונה אך ורק לשופטי בית המשפט המחוזי. החוק קובע כי הליכי חדלות הפירעון של חייבים בסכום קטן יחסית, עד 150000 ש"ח יתנהלו בפני רשם ההוצאה לפועל ולא בבית המשפט, כך שמעבר לחיסכון בזמן, העלות הכספית הינה נמוכה באופן משמעותי.
האם עלול להיווצר ניצול לרעה של המערכת, מצד חייבים, בהליך החדש?
במסגרת החוק החדש, ניתן להבדיל בין שתי קבוצות חייבים: חייבים שנקלעו למצב כלכלי קשה ואמיתי עקב התנהלות פיננסית לא נכונה ובאמת זקוקים לעזרת המערכת ולעומתם, כאלו שיצרו חובות אך הבריחו כספים ו/או נכסים והם מנסים לנצל את המערכת המקלה ולקבל פטור מבלי לשלם את חובותיהם ומתוך כך, להכריז על עצמם כפושטי רגל – חדלי פירעון.
כמו כן, במסגרת הרפורמה, בעלי חובות גדולים יחסית יגיעו לבית המשפט, כאשר הדיון יערך בפני שופטי בית משפט השלום שהוכשרו במיוחד לטיפול בחדלות פירעון. חייבים שזוהו כמי שלא פעלו בתום לב, יחויבו לשלם את מלוא סכום החוב בתוספת ריביות משמעותיות.
מהי חדלות פירעון?
חדלות פירעון היא מצב המוגדר על פי החוק כך: "מצב כלכלי שבו חייב אינו יכול לשלם את חובותיו במועדם, בין אם מועד פירעונם הגיע ובין אם לאו, או שהתחייבויות החייב, לרבות התחייבויות עתידיות ומותנות שלו, עולות על שווי נכסיו."
החידוש והתוספת להגדרה זו מתייחסת להתחייבויות עתידיות של החייב לצד נכסיו בפועל. כך למשל, אדם שרכש נכס בשווי של מיליון ש"ח במזומן, יזכה להסדר חוב שונה מאשר חייב שיש בידיו נכס בסכום זהה אך גם חייב משכנתא לדירה נוספת למשל, דירה עבור ילדיו בסכום גבוה או דומה. כמו כן, ההתחייבויות העתידיות של החייב עשויות להשפיע על יכולת החזר החוב שלו, גם אם שני החייבים משתכרים משכורת זהה או דומה.
השינוי בהסדר תשלום חובות לנושים
בהסדר הישן, כאשר בעל עסק מגיע להסדר חובות, המדינה הייתה במקום הראשון לקבלת התשלום, כלומר: - זוכה בדין קדימה, כאשר הבאים בתור הקדימות היו הבנקים ואילו האחרונים בסדר העדיפויות היו הנושים הקטנים, אשר במקרים רבים לא זכו לקבל את כספם והיו מקבלים אחוזים בודדים מהחוב, אם בכלל.
לעומת זאת, החוק החדש מגן בראש ובראשונה, על זכויות הנושים הקטנים והרגילים ומאפשר להם לקבל את כספם שלהם לאחר מימוש הנכסים של החייב, הבנקים הם הבאים בתור לקבלת כספי החובות לאחר הנושים הקטנים ובאם לא נותרו מספיק כספים לאחר חלוקתם לנושים הקטנים, הבנקים יאלצו לוותר על חלק מהחוב.
אם כך, על-פי החוק הישן (פק' פשיטת הרגל), , סדר גביית הכסף היה: המדינה, הבנקים ורק לבסוף הנושים הקטנים, הרי שעל פי החוק החדש (חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי), 75% מגביית הכספים, הוא לטובת הנושים הקטנים, לאחר מכן המדינה, ורק לבסוף- 25% מהכספים הנותרים מגיע לבנקים.
בנוסף לכך, החוק החדש אף מאפשר לנושים הקטנים לגבות ריבית בדומה לבנקים על הכספים שלא שולמו במזומן.
הפטר חובות מהו?
כאשר אין רכוש שאותו ניתן לממש, יתכן והחייב יקבל "הפטר חובות".
באמצעות "צו הפטר" שיינתן, יכול החייב להיפרע מחובותיו לנושים. אם אין אפשרות לממש רכוש או נכסים כדי לסגור את החוב במסגרת ההליך של ההוצאה לפועל. חובות אלו לא כוללים מזונות, קנסות או חוב שנוצר במרמה ולא בתום לב.
הליך שיקום כלכלי
החוק החדש נוקט בגישה שיקומית לחייבים ומאלץ אותם לשלם במשך ארבע שנים חלק מחובותיהם על-פי יכולתם הכלכלית. החייב צריך ללמוד בתקופה זו להתנהל בצורה נכונה מבחינה כלכלית. לאחר תקופה זו, יוכלו החייבים לחזור לחיים רגילים ללא סנקציות נוספות ולקבל הפטר מיתרת החוב.
חייבים שאינם משתכרים מספיק יוכלו לקבל סעד מבית המשפט בכך שחובם ישולם במשך שנה חדשה ולאחר מכן יקבלו הפטר מהחוב.
תפקיד כונס הנכסים
תפקידו של כונס הנכסים הוא לדאוג לאינטרס של הנושים ובין היתר, לוודא כי הנכסים של החייב ימומשו במסגרת ההליך, וכי החייב אינו מתחמק מפירעון חובו. בהקשר זה יצוין כי אי תשלום החוב במכוון נחשב עבירה פלילית. כונס הנכסים, אף בוחן את התנהלות החייב ובאם הוא נוכח לדעת כי התנהלותו הינה בתום לב, יהא כונס הנכסים שותף להמלצה למתן הפטר לחייב, בגין חובותיו.
לסיכום: מכל האמור עולה שכדי להתחיל תהליך יציאה מהחובות, מומלץ להיעזר בעורך דין שמתמחה בשיקום כלכלי ואשר בוחר עבור אותו האדם את המסלול המתאים לו וזאת כדי למנוע הסתבכות כלכלית עם נושים ולהימנע מהפעלת הליכי גבייה ואכיפה לא נעימים, עיקולים ופגיעה בחיי היום - יום.
כאשר אדם פרטי או עסק נקלע לחובות ענק ושאינו יכול לעמוד בהם, עדיף להתחיל בהליך ובמסלול המתאימים לשקט נפש וכלכלי ולעתיד טוב יותר.